דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


גם אבא מפחד - יובל קופרמן (טור אישי) 

מאת    [ 14/01/2009 ]

מילים במאמר: 416   [ נצפה 2643 פעמים ]

אני מדבר הרבה על מנהיגות ניהולית ועל האופן בה היא נמדדת בזמן מלחמה. במקרה כזה חשוב מאוד להפריד את הרגש מהשכל. אבל כמובן שזה לא מה שמצופה ממני כאב לבן שמשרת בעזה. הרגש גובר על הכל.

אני מכיר את הנפש שלי, היא חזקה ואיתנה, היא מקור כוח אמיתי לכולם, למרות המשברים יודעים שתמיד אצלי ימצאו את קרן האור, אותה קרן שניתן לקבל זריקת עידוד ואנרגיה

לפני שנה במבצע "חורף חם", הילד שלי אמר לי אבא אני מכבה את הטלפון ואני אתקשר שאני יצא מעזה.

התפללתי כל כך, סוף השבוע עבר בלי שינה, עם סרטי אימה שחולפים ואתה מנסה לשוב על דברים טובים אחרים, להדחיק ולזרוק את המחשבות הרעות למקום אחר...רחוק ....רחוק.

לאחר 4 ימים הוא יצא וב2:30 לפנות בוקר שמעתי את קולו , הוא אמר לי אבא יצאתי , כל כך שמחתי, לאחר מס שניות היה אבל.... האבל היה "אבא, הוא מת לי בידים, ניסיתי לעזור לו ולא הצלחתי,הוא הסתכל עלי , חרחר ומת לי בידים" זה היה חברו הטוב בצוות.היה לו קשה הוא בכה ואני בכיתי איתו, הטלפון מאפשר לך להיות מאחורי מסך, הוא לא רואה את הדמעות, חזקתי אותו ועודדתי אותו, הרי הסיבה שהוא שם זה חיקוי האבא, אותו אבא שכל כך שידר את האהבה לצבא, פיקד והוביל, הבן שלי יצא מזה

בשבת האחרונה, קיבלתי את אותו טלפון, אבא אני מכבה את הנייד ביי, לא יכולתי שלא לחלק לו הוראות, בן שלי, פקח עינים, קנה מוביל כל תנועה, לך צמוד לבית, סגור את הקרמי עד למעלה,שמור צללית נמוכה, שמור על החברים וכל מחסה שאתה תופס תכנן אותו, הוא חייך ואמר לי אבא אל תדאג

מאז אותה שיחה אני כל כך דואג, כל כך פוחד, אתמול בערב היה ערב נוראי, קשה, חוסר הוודאות מול מראה צילומי הטלויזה, הבנתי פצצות התאורה באות שצריך לחלץ,וארטילריה כל כך כבדה, אש לחילוץ,הבנתי שיש משהו ולא ידעתי מה קורה, הבן שלי שם בתופת כמו כל כך הרבה ילדים..

הרמתי טלפון לחבר שלי...רציתי רק לדעת מי, איזה כוח, לקבל ,אישור שזה לא הם. שהכל בסדר.

כולם היו בניי זה נכון, אבל ברגעים הללו אתה רוצה לדעת רק מה איתו...תן סימן, הוא נתן ל את האישור שזה לא הכוח שלהם,הדמעות זלגו כי ידעתי שיש הרוגים וכל כך הרבה פצועים,

אני כלכך רוצה שזה יסתיים כבר, אני כל כך רוצה לחבק אותו ולהגיד לו בן אני גאה בך,אני כל כך אוהב אותך, לשמוע את הנשימות שלו ולראות את החיוך שלו

בא לי כבר לקבל ממנו את הטלפון "אבא יצאתי מעזה", 3 מילים כלכך יקרות



מבקש ממך אלהים שלי "שמור לנו על הבנים- יש להם כל כך הרבה מה להגשים- תן להם , מגיע להם, תחזירם בשלום..בבקשה"
יובל קופרמן, מנהיגות ניהולית
http://ykuperman.wordpress.com/



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב